הסיפור שלי
היי קוראים לי שלי מאיירס אני מלחינה וזמרת אם לחמישה ילדים; ארבע בנות ביולוגיות ובן אומנה נשואה לעו"ד כלב מאיירס
מייסד "ARISE – Alliance to Reinforce Israel’s Security and Economy", אנחנו מתגוררים במושב נווה אילן שבהרי יהודה.
אבי המוסיקאי אריה בר דוד, ניגן בתזמורת הסימפונית של ירושלים בצעירותו ולימד בקונסרבטוריון ׳אנזאגי׳ במשך 30 שנה.
הופעותיי הראשונות החלו כבר בהיותי בת 8 שנים בסיבוב הופעות עם משפחתי בפינלנד כשכל המשפחה מנגנת ושרה בהרמוניה. גדלתי על ברכי המוסיקה הקלאסית ובגיל 18 הלחנתי את שירי הראשון "שלח אורך". מתוך שירי נמנה "שיר המעלות" "עשן" שנכתב לזכרו של סבי ניצול אושוויץ' וכן "חפציבה" שביצעתי והקלטתי בהופעה חיה עם ביתי דריאל (בת 15) אני שרה ומופיעה בכנסים שונים בקרב קהילות נוצרים אוונגליים אוהבי ישראל בארץ ובעולם.
החיבור העמוק שלי עם התנ“ך מהווה את מקור ההשראה הגדול ביותר לשיריי. אני אוהבת להנגיש את התנ"ך לדור הצעיר על ידי הלחנת פסוקים מוכרים ללחנים עכשוויים בשילוב אלמנטים מהמוסיקה הקלאסית עליה גדלתי. רוב הכשרתי המוסיקלית היתה עם מורים פרטיים בנגינה בקלרינט וחליל צד (לליב לניר) וכן שיעורי האזנה עם המנצח והמלחין רוני פורת. תאוריה והלחנה למדתי עם אבי ובבית הספר לאומנויות בהרי יהודה.
הרצון לשמר את זכרו של סבי ניצול השואה חיבר אותי מאוד ליוזמה החברתית "זיכרון בסלון" אותו אירחתי בביתי במספר אירועים שונים.
הרצון לשמר את זכרו של סבי ניצול השואה חיבר אותי מאוד ליוזמה החברתית "זיכרון בסלון" אותו אירחתי בביתי במספר אירועים שונים.